ציר הזמן
חיים ויצמן

מדען

ויצמן החל את הקריירה המדעית שלו ככימאי אורגני. את עבודת הדוקטורט שלו סיים בהצטיינות יתרה באוניברסיטת פרייבורג שבשווייץ. הצטיינות נדירה זו אפשרה לו לקבל משרת חוקר באוניברסיטת ז'נבה. בשנת 1904 עבר לאוניברסיטת מנצ'סטר, שם התקדם כמרצה אהוד על הסטודנטים וכחוקר פורץ דרך. ויצמן היה מאבות הביו-טכנולוגיה. הוא המדען הראשון שפיתח תהליך תסיסה מתהליך מעבדתי והצליח להפוך אותו לתהליך תעשייתי. זהו תהליך ביו-טכנולוגי, שבו לראשונה נעשה שימוש בעמילן ובחיידקים. ד"ר ויצמן הוזמן לנהל בלונדון את מעבדות האדמירלות.

תחומי המחקר שלו היו רבים ומגוונים: ייצור אצטון שנדרש לבריטים במלחמת העולם הראשונה ושימש חומר הדף לפגזים ולכדורים; תחליפי מזון צמחיים לבשר; דלק ביולוגי ועוד ועוד. יותר מ-220 פטנטים רשומים על שמו.

בשנת 1934 הקים ד"ר ויצמן את מכון המחקר על שם דניאל זיו ברחובות. בשנת 1949 שונה שמו למכון ויצמן למדע. חיים ויצמן היה נשיאו הראשון. המנהל המדעי היה הכימאי ארנסט דוד ברגמן.

חיים ויצמן היה מדען ודיפלומט, מנהיגה של התנועה הציונית במשך דור שלם, ונשיאה הראשון של מדינת ישראל. ויצמן נולד בשנת 1874 במוטול אשר ברוסיה הלבנה. הוא למד כימיה בגרמניה ובשנת 1904 קיבל משרה באוניברסיטת מנצ'סטר. בשנת 1906 נשא ויצמן את ורה כאצמן לאישה. לזוג נולדו שני בנים: בנימין (1907) ומיכאל (1916).

ויצמן נחשב אומן המשא ומתן, ומי שהצליח לשכנע את האימפריה הבריטית להעניק את הצהרת בלפור מעט לפני כיבוש הבריטים את ארץ ישראל, בנובמבר 1917. מסמך זה, שבו "ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה את הקמתו של בית לאומי לעם היהודי בפלשתינה", היווה נקודת מפנה בהיסטוריה של העם היהודי והפך באופן מיידי את ויצמן לדמות המזוהה ביותר עם התנועה הציונית. ויצמן הגיע לפריצת דרך משמעותית בכימיה האורגנית, ויש המחברים את הישגיו המדעיים לאלה המדיניים. 

הוא ייסד מוסדות מובילים בתחום ההשכלה הגבוהה והמחקר בישראל (האוניברסיטה העברית בירושלים ומכון זיו ברחובות, כיום מכון ויצמן למדע), מתוך תפיסה הרואה בציונות הגשמה של עצמאות פוליטית ורוחנית. הוא ראה במדע פעילות נשגבת בפני עצמה, אך גם בעלת פוטנציאל כלכלי לייסודה של כלכלה מודרנית. הוא שאף לכינון יחסי ידידות בין הציונים לבין הלאומיות הערבית, ומשום כך פגש באמיר פייסל בשנת 1918.

במהלך מלחמת העולם השנייה גייס את העורף היהודי בארץ ישראל לטובת המאמץ המלחמתי של בריטניה נגד גרמניה ולחם להקמתה של הבריגדה היהודית. הוא פעל לייסודם של מוסדות השלטון הדמוקרטיים בתנועה הציונית ולשילובה של מדינת ישראל בקהילה הבינלאומית.

עם הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, מונה ויצמן לנשיאה של מועצת המדינה הזמנית. בפברואר 1949, לאחר כינוסה של הכנסת הראשונה, נבחר לנשיא הראשון של מדינת ישראל. הוא כיהן בתפקיד זה, שאליו נבחר בשנית בשנת 1951, עד מותו, בנובמבר 1952.

ניסים אכן קורים, רק אחרי שעובדים קשה מאוד כדי שיקרו - ד״ר חיים ויצמן

חזון

  • "עלינו לתת את כל תקוותינו במדע של ישראל. היא ארץ קטנה ואוצרותיה דלים, נוכל לעשות ממנה משהו ממשי רק אם נבסס אותה על יסודות המדע ועמודי הטכניקה, כדוגמת שוויץ."
    מתוך "שיחות חולין של וייצמן", 1963
  • "אני כל מה שמעסיק אותי עכשיו זו הבעיה של חינוך הנוער בארץ! אני מאוד מאוד מודאג מזה! עתידו של הנוער העברי אינו מניח לי לישון בלילות. אינני בטוח שיש להם מורי דרך, מדריכים ומכוונים. באיזה מסורת הם חיים? לפי איזה דפוסי חיים? כשאני הייתי צעיר התהלכתי בין שני עמודי אש : מצד אחד הרב ריינס , ומצד שני ד"ר פינסקר. שני ענקים שני ענקים בוערים! ואני, שהתהלכתי ביניהם, כמעט נשרפתי."
    מתוך "שיחות חולין של וייצמן", 1963 
  • "ביום חגיגי זה ברצוני לומר לכל אחיי : עתידה של מדינת ישראל תלוי בשלושה יסודות – באהבת אחים, במאמץ לבנות ובשלום לקרוב ולרחוק." 
    ביום העצמאות הרביעי של מדינת ישראל, 1952
  • "אולי נשאתי נטל כבד מדי וכעת אני משלם את המחיר הבלתי נמנע אולי מתברר לי שהזנחתי את משפחתי הקטנה למען המשפחה הגדולה יותר, שהשתדלתי לשרת אותה בנאמנות רבה." 
    חיים לורה, 8 בנובמבר 1937 
  • "אי אפשר ליצור מדינה על ידי צו, אלא על ידי הכוחות של העם ובמהלך דורות. אפילו אם כל ממשלות העולם היו מעניקות לנו מדינה – הייתה זו רק מתנה של מילים. אבל אם העם היהודי יעלה ויבנה את ארץ ישראל – מדינה יהודית תהיה מציאוּת  -  עובדה קיימת."
    ירושלים, 30 בינואר 1921 
  • "חומת יריחו נפלה מקול השופר ומתרועות העם. אבל מימי לא שמעתי שחומה הוקמה באמצעים כאלה." 
    דברים שנשא בפני הקונגרס הציוני ה- 17 באזל, 1 ביולי 1931
  • "אם יש דרך אחרת לבנות בית מאשר הנחת לבנה על לבנה, אין אני יודע את הדרך הזאת." 
    דברים שנשא בפני הקונגרס הציוני ה- 17 באזל, 1 ביולי 1931
  • "בשביל שישה מיליוני יהודים הכלואים במקומות שאינם רצויים בהם נחלק העולם למקומות שאינם יכולים לחיות בהם ולמקומות שאליהם הם אינם רשאים להיכנס."
    מתוך עדות חיים ויצמן בפני ועדת פיל, 25 בנובמבר 1936
  • "ניסים אכן קורים, רק אחרי שעובדים קשה מאוד כדי שיקרו."
    בוסטון, 11 ביולי 1941 
  • "כל חיי עבדתי לעשות את המדע והמחקר יסוד למפעלנו הלאומי, אבל ידעתי גם ידעתי כי מעל למדע ויש ערכים נשגבים אשר רק בהם מרפא לנגעי האנושות – ערכי צדק ויושר, שלום ואחווה."
    נאום בפתיחת הכנסת הראשונה, 14 בפברואר 1949
  • "האדם הזה שהטיח בי את התואר דמגוג צריך לדעת שכל בית וכל אורווה בנהלל וכל בניין כולל בית המלאכה הזעיר ביותר בתל אביב או בחיפה מכיל טיפה מדם חיי."
    הקונגרס הציוני ה-22, באזל, 16 בדצמבר 1946
  • "אני מאמין שהמדע הוא אשר יהיה מלאך השלום"
    טקס הנחת אבן הפינה למכון ויצמן למדע, 3 ביוני 1946
  • "כשיבוא היום להתחלת ההקמה של ארץ ישראל, אחת המטרות החשובות ביותר תהיה לערוך הסדר עם הערבים והארמנים. אי אפשר אחרת... יש די אוויר, מים וקרקע בארץ ישראל לכולם."
    נאום באסיפה ציבורית, מנצ'סטר, 9 בדצמבר 1917
  • "מאורע זה, חנוכת הבית של המכון, מהווה מימוש של חזון וחלום שהפך למציאות. מאורע המגלם בתוכו מסירות לאין מצרים, עבודה ללא ליאות והתמסרות נאמנה של עובדים למען מטרה נשגבת אחת."
    מתוך נאומו בטקס פתיחת מכון ויצמן למדע 02.11.1949
  • "בשבילי היתה הציונות משהו אורגני, שעליו לגדול כמו צמח, ויש להשגיח עליו, להשקותו ולטפחו, אם רוצים אנו שיגיע לגמר בישולו. לא האמנתי שאפשר לעשות מעשים בחיפזון. הציונים הרוסים היו משתמשים במאמר חכמי ישראל : "מה שלא יעשה השכל, יעשה הזמן"."
    חיים ויצמן, "מסה ומעש"
  • "על ידי החקירות המדעיות יתפסו מדעי הרוח מקום של כבוד. המדע העברי העתיק, האוצרות העשירים החבויים למחצה בספרותנו הפילוסופית, הדתית והמשפטית, צריך שיוצאו שוב לראות אור, ינערו מאבק הדורות ויכנסו לתוך החיים החדשים העומדים להתפתח בארץ זו וכך יקשר עברנו אל ההווה שלנו."
    נאום ויצמן בהנחת אבן הפינה לאוניברסיטה העברית בירושלים, 24 ביולי, 1918
  • "יש בידינו נשק רב-כוח שעלינו לנצלו בחכמה ובתבונה ובכל האמצעים העומדים לרשותנו. נשק כזה הוא המדע – בו כוחנו ועליו יהבנו."
    טקס פתיחת מכון ויצמן למדע, 2 בנובמבר 1949 
  • "חיים אנו בארץ חלוצית. חלוציות ביישוב השממה, בחקלאות ובתעשייה. ואילו כאן, ברחובות, עוסקים אנו במעשה חלוצי ממין מיוחד – חלוציות במדע."
    טקס פתיחת מכון ויצמן למדע, 2 בנובמבר 1949
  • "המדינה היא רק כלי, שיש לצקת לתוכו את התוכן... והנה היסוד הראשון של תוכן כזה, ולדעתי, עורק החיים של חברה יציבה, הוא הצדק."
    חיים ויצמן, "מסה ומעש"