בית ויצמן לא נבנה כבית פרטי, אלא כבית "ייצוגי של מי שעומד על הבמה של ההיסטוריה", כפי שאמר האדריכל אריך מנדלסון לבני הזוג חיים וורה ויצמן. בשנת 1949, כשנבחר חיים ויצמן לכהן כנשיאה הראשון של מדינת ישראל, שימש הבית משכנו הרשמי של הנשיא.
במהלך השנים הועסקו בבית ויצמן עובדות ועובדים רבים שניהלו את משק הבית, דאגו לבני הזוג ויצמן, טיפחו את הגנים ובישלו ארוחות למשפחה ולאורחים רשמיים.
צוות העובדים והעובדות בבית נבחר בקפידה. רובם היו עולות ועולים חדשים, אשר ליוו את ורה ויצמן שנים רבות גם לאחר מותו של חיים ויצמן. על פי עדויות העובדים, ורה ויצמן הייתה מעסיקה קשוחה אך הוגנת. הצוות זכה לכל התנאים הסוציאליים שהיו נהוגים באותה תקופה ואף למעלה מזה. במהלך חודשי הקיץ, כשנסעה ורה לשלושה חודשים לאנגליה, כל העובדות היו בחופשה, אך קיבלו את משכורתן הרגילה.
לאחר מותה של ורה התגלה לעובדים ולעובדות בבית ויצמן, כי כל אחד מהם מוזכר בצוואתה וכי הם זכו לקבל חלק מהירושה.
